משמורת

סוגיות העוסקות במשמורת ילדים הינן סוגיות משפטיות מורכבות אשר לעולם אינן פשוטות. העיקרון העומד מאחורי פסיקות בתי המשפט בנושאי משמורת הינו עיקרון טובת הילד. כמו כן, פעמים רבות מתנגש עיקרון טובת הילד עם עקרונות חשובים לא פחות כגון רצון הילד או רצון ההורה אשר המשמורת לא תיוותר בידיו. על פי רוב, למרות ההתקדמות בפסיקה מבחינה המשמורת המשותפת, משמורת הילדים תיקבע בידי בן זוג אחד, בעוד ההורה השני יזכה להסדרי ראיה.

במרבית המקרים תוענק משמורת הילדים לאם, אך בתי המשפט פסקו לא אחת משמורת ילדים בידי האב. סוגיות בתחום המשמורת עוסקות גם בתחומים נוספים כגון זכותו של ההורה לקבוע החלטות בדבר אופן חינוכו של הילד, חובתו של ההורה לדאוג לצרכיו של הקטין, שמירה על הקשר בין הקטין לבין ההורה שאינו משמורן ועוד.

בפועל, מתנגש העקרון הזה עם עקרונות מהותיים לא פחות, כמו למשל רצון הילד עצמו, אולם ברוב המקרים משמורת לילדים ניתנת לאחד ההורים, לרוב האם, כשההורה השני זוכה להסדרי ראייה, וזאת על אף ההתקדמות הניכרת בפסיקה בנוגע למשמורת משותפת.

כיום, עם נטיית המערכת המשפטית להגדיל את אחריות האב בענייני ילדיו, קיימים גם מקרים בהם פוסקים בתי המשפט כי המשמורת תעבור לידיו. גם אם המשמורת אינה עוברת לידי האב, האחריות על עתידו, חינוכו, מקום מגוריו ובריאותו של ילדם חלה עליהם, וככזו, החלטות בנושאים אלו צריכות להיות משותפות לשני ההורים, ולא רק להורה שהוא המשמורן.

אם קיימת מחלוקת בסוגיית ההורה המשמורן, תעבור הסמכות המשפטית לידי בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה, שיקבעו מי יהיה ההורה המשמורן.